הכרעת דין בתיק הע"ז 2977-09

1.         נגד הנאשם הוגש כתב אישום באשמה של העסקת עובדים זרים ללא היתר כדין.

            על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם היה חקלאי והבעלים של שטחים חקלאיים לגידול  חצילים במושב בית עוזיאל. ביום 19.6.06 בשעה 13:15 במסגרת ביקורת שערכה משטרת ההגירה, נראו במקום חמישה עובדים זרים אשר עסקו בקטיף חצילים ובאיסוף קרטונים. באותו מועד, כך על פי כתב האישום, היה מוסכם בין הנאשם לבין העובדים, כי אלו יבצעו עבורו את עבודות החקלאות שבשטח החקלאי לגידול החצילים שבמושב בית עוזיאל.

            פרטי העובדים הם:

            (א)        SANIMKHAM PHAIWN.

            (ב)        HAWAN ARTHIT

            (ג)         WICHAN NIRAN

            (ד)        MEESING SOMPONG

            (ה)        SIMMASIMSU MAI

            עובדים אלו לא היו אזרחי ישראל ולא היו רשאים לעבוד אצל הנאשם כך שהנאשם העסיקם ללא היתר עבודה כדין.

            הנאשם מואשם כי העסיק עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל בניגוד להוראות סעיף 2 (א) (1) (2) לחוק עובדים זרים התשנ"א - 1991 (להלן - החוק).

2.         מטעם המאשימה העיד מר שלומי הרוש החתום על דוח פעולה מיום 19.6.06 (ת/12). על פי ת/12 במהלך פעילות יזומה לאיתור נתינים זרים השוהים בארץ שלא על פי חוק ומעצרם, הגיע צוות אשר כלל שני שוטרים בנוסף לעד, למשק חקלאי בבית עוזיאל השייך לנאשם.  בהגיע הצוות למקום, הבחין העד במספר נתינים תאילנדים העובדים בשטח בקטיף של חצילים ואיסוף קרטונים. משזיהו העובדים את הצוות כמשטרת ההגירה, החלו בבריחות בשטח הפתוח. השוטרים רדפו אחרי העובדים ולאחר המרדף בעזרת צוות נוסף של משטרת ההגירה, נתפסו העובדים. שניים מהעובדים נבדקו מול מאגר משרד הפנים ונמצאו חוקיים. שאר העובדים נבדקו ונמצא שהם אינם חוקיים והובאו למתקן עובדים זרים בנמל התעופה בן גוריון להמשך טיפול. בת/12 נאמר בין השאר "לאחר תחקור של הנתינים החוקיים והלא חוקיים המעסיק הוא אוזן יוסף מפתחיה. ולשאלתי היכן הם לנים, הם הצביעו לי על הכתובת בקרטון משק 61. סה"כ נעצרו 6 נתינים אשר ברחו. כולם ביקשו לאסוף את ציודם האישי והובאו לביתם אשר הגעתי אליו על סמך הכוונה שלהם. כל הנתינים אספו את ציודם האישי ... יש לציין, כי הנתינים אספו את ציודם ממשק 61 ממושב פתחיה אשר היה שם שלט גדול, שרשום שם כי הוא שייך לאוזן יוסף...".

            בעדותו בפניי חזר העד הרוש על כך שהוא הגיע למקום שלהם על סמך הכוונה שלהם ולגבי השילוט היתה כתובת בקרטון.

            בחקירתו הנגדית לא ידע העד הרוש לענות מי הם הבעלים של השטח החקלאי בבית עוזיאל וגם לא ידע להצביע על זיהוי חוקי של רישום המקרקעין.

3.         עד נוסף מטעם המאשימה היה רב פקד צבי רון אשר ניהל את החקירה מטעם משטרת ההגירה. במסגרת עדותו הוגשה הודעת חשוד של הנאשם (ת/1). בהודעה זו הכחיש הנאשם כי העסיק את התאילנדים וטען שאם הם אומרים שהם הועסקו אצלו, הרי שהם משקרים. הנאשם הודה כי משק 61 במושב פתחיה שייך לו וגם הקרוואן משמש למגורים של התאילנדים המועסקים על ידו כדין. מוסיף הנאשם כי אם העובדים שנתפסו ישנו שם, הרי הדבר היה לא באישורו ושיעמידו אותם לדין על שינה בלתי חוקית.

מטעם המאשימה העידו גם העד אלון ליעד אשר באמצעותו הוגשו המזכרים ת/3 - ת/5 וכן תעודת המחלה ת/6 וכן העדה גב' ויקי דסלפפה באמצעותה הוגשו אישורי מחלה ת/7 הזמנות לחקירה ת/8 ומזכר ת/6 (א).

העד ארתור מושייב אשר השתתף במרדף ביום 19.6.06 העיד אף הוא והגיש את דוח הפעולה ת/9. בחקירה הנגדית לא יכול היה העד לאשר פרטים שונים באשר למיקום האירוע ולא להעיד על גוש וחלקה של השטח בו בוצעה תפיסתם של העובדים.         

4.         מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו. על פי עדותו, הוא לא העסיק עובדים זרים ללא היתר ומועסקים אצלו רק עובדים זרים עם היתר כדין. בחקירתו הנגדית הודה הנאשם כי באותה תקופה הוא עסק בחקלאות אך לא זכר אם הפועלים שלו קטפו כרוב או סלרי. יש לו שלושה קרוואנים ליד ביתו שלו במושב פתחיה ואין לו קרוואנים בבית עוזיאל. בבית עוזיאל יש לו אדמות שהוא מעבד כמו כל חקלאי. באותו מקום, לגירסתו, יש קרוואנים של חקלאים אחרים. הנאשם לא הציג מסמכים של עובדים זרים אשר באותה תקופה הועסקו אצלו כדין.

5.         לטענת ב"כ המאשימה, העובדה, כי העובדים אספו את ציודם ממשק 61 במושב פתחיה מקום מגוריו של הנאשם, די בה כדי להוכיח כי הוא אשר העסיקם. לענין זה מצביע ב"כ המאשימה על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה ולפיה, קיימת חזקה כי מי שעובד בחצריו של פלוני תחת פיקוחו חזקה שהוא מועסק על ידי פלוני. חזקה זו יפה גם במקרה דנן.

            ב"כ הנאשמים טוען, כי המאשימה לא הוכיחה את הקשר שבין הנאשם לבין אותם עובדים. לטענתו, העדים אינם זוכרים את האירוע, וודאי לא פרטים מאותו אירוע והם ניזונים מהמסמכים. העדים אף לא ידעו ליתן פרטים באשר לשטח בו בוצעה תפיסת העובדים. עוד הוא טוען כי לא הובאה עדותם של העובדים ועל כן, יש לזכות את הנאשם.